המלטליה

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

Szekspirowski Festiwal Gdansk 2019

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

פרס חבר השופטים

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

לווירטואוזיות הפרשנית המרהיבה והמגוונת, לפירוק העמוק והנלהב של מיתוס הגיבורה בסיפור של חיים, אהבה, מוות ואמנות מתוקה ובו זמנית מרה.

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

פרס הקהל

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

לפרספקטיבה הפמיניסטית של העולם הסספיריאני, מלא באהבה לתיאטרון

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

פרס פרסן לבימוי 2017

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

מוטיבציה

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

אני n זירה אנו רואים אופליה עולה מהקבר עם משחרר "מלט ... איזה באסה!".

ובהדרגה הוא מיוצג עם בריו, אירוניה, טעם לפרדוקס, ובקיצור, קלילות השווה רק לעומק הסאבטקסט. למעשה, הדמות הרב-גונית שלנו, בחושך המקום הסובב אותה, שואלת אותנו ושואלת אותנו אודות עולמם המנוסח והמטורף של בני האדם, המיוצגים היטב בדמויות השייקספיריות הרבות והאלמותיות, מקימים עימות / התנגשות דמיוניים, מפעם לפעם חושניים או הזוי או סכיזופרני, עם דמויות גברים ונקבות אחרות, כמו דסדמונה וליידי מקבת. השוואה המתפתחת בקצב נופי יפהפה החל מנקודת מבט של 'המלט', כך שהכל יכול להיות נכון אך גם שקרי. כצופים, באופליה / המלטליה המקורית והמשכנעת הזו אנו מכירים באב-טיפוס של האישה הקורבן של חברה פטריארכלית שעדיין מגדלת גבריות חולה הדומה לזו של הנסיך החיוור. אב טיפוס נשי המסתיר בפני עצמו רצון לאהבה מקיף וקטלני, הפוקד אותן עקב הערכה עצמית נמוכה ורגשות אשם בלתי מוטיבציה.

לכן מדובר במופע משעשע, מוצלח ביותר, עם רוחב והפצה בינלאומיים, שהועלו על ידי הסופר והמבצע במינימליזם נופי יעיל בהופעה על תזמורת אישה אחת מושלמת.

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

 

לוקסורי. אבודים בתאווה

 

פרס פרסן לדרמטורגיה 2015

 

מוטיבציה

 

מונולוג מצחיק ובנוי היטב בו אנו רואים את הגיבורה, אישה צעירה באחיזת משיכה בלתי מוסברת לעיר רוונה, יחד עם מראה הגברים שהיא מדמיינת במעשה פירסינג בית החזה שלה. מבוהלת היא מבקשת עזרה מפסיכיאטר שמשכנע אותה לצאת למעין מסע היפנוטי רגרסיבי. למעשה, האישה נסוגה ומזדהה מלכתחילה עם פרנצ'סקה דה רימיני ובהמשך גם עם נשים מהעבר, אך גם של ההווה האחרון, כמו דיווה הפורנוסטית מואנה, ובכך מציעה נקודת מבט נשית על חייהן ועל רגשותיהם האמיתיים לא פורסם בהשוואה לזו המתוקה והמזויפת של הספרות לעתים קרובות. מונולוג תוסס שמתנודד בין האירוני, הדרמטי והסוריאליסטי ואשר מביא, על הבמה, ל"מבחן שחקנית "תובעני.

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

 

המלטליה

 

פרס פרסן לדרמטורגיה 2013

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

מוטיבציה

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>

המחזאית והשחקנית הצעירה אך המומחית כבר, קרוליין פגני, מעלה אופליה עם תחושת קצב מדהימה ושפה תיאטרלית דייקנית, שכאשר היא מתה, סוף סוף נותנת פורקן לרגשותיה ובעיקר טינה נגד המלט, אמה ואפילו ויליאם (שייקספיר) אשמה, לדבריו, בכך שייצגה אותה כקורבן עם נטיות אובדניות ולא כגיבורה, כפי שהיא מרגישה שהיא ולכן ראויה להיות מיוצגת. איך להאשים אותה בחברה כל כך לא מתאימה להבין את האישיות האמיתית שלה? לפיכך מדובר בווידוי תיאטרוני אירוני ומקורי, שמפקפק בדרמה המפורסמת ביותר בעולם, רומז בחן מופלג לחוסר היכולת של גברים, ולו הטובים ביותר, להבין את הרגשות והרצונות האמיתיים של נשים. מחזה שמתורגם גם למבחן שחקנית תובעני שמבצעת הסופרת עצמה וגם מתורגמנית.

 

השחקנית הטובה ביותר רומא פרינג 'פסטיבה 2013

</s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s> </s>